שתי חבורות שאוכלות בבית אחד או בשני בתים אם מקצתן ארואים אלו את אלו במצטרפות לזימון גואם לאו אינם מצטרפות דואם יש שמש אחד לשתיהן ההוא מצרפן ווכגון שנכנסו מתחלה על דעת להצטרף יחד ויש מי שאומר שאם זרשות הרבים מפסקת בין שני הבתים אינם מצטרפין חבשום ענין:
ס״ק ארואין אלו וכו'
(א) רואין אלו וכו' - אפילו כשאוכלים כל אחת על שלחן בפני עצמו:
ס״ק במצטרפות לזימון
(ב) מצטרפות לזימון - ר"ל אם ירצו יכולין להצטרף ולהוציא אחד את כולם בבהמ"ז:
ס״ק גואם לאו וכו'
(ג) ואם לאו וכו' - אפילו כשהם בבית אחד ואפילו אם נכנסו מתחלה ע"ד להצטרף יחד:
ס״ק דואם יש שמש
(ד) ואם יש שמש - היינו אפילו אינו אוכל כלל:
ס״ק ההוא מצרפן
(ה) הוא מצרפן - היינו אפילו הם בשני בתים ואין רואין אלו את אלו:
ס״ק ווכגון שנכנסו וכו'
(ו) וכגון שנכנסו וכו' - מסתימת המחבר משמע דאפילו בית אחד ורואין זה את זה ג"כ לא מצטרפי שתי החבורות יחד אא"כ כשנכסו מתחלה ע"ד זה אבל הרבה אחרונים כתבו דבבית אחד לא בעינן כלל שיכנסו מתחלה ע"ד זה ובכל שרואין זה את זה בלחוד או אפילו באין רואין זה את זה ויש שמש בין שתי החבורות סגי לענין צירוף וכן דעת הגר"א בבאורו ובאדרת אליהו ע"ש:
ס״ק זרשות הרבים וכו'
(ז) רשות הרבים וכו' - כתב הט"ז לאו דוקא ר"ה ממש שהוא רחב ט"ז אמות דה"ה כשיש שביל היחיד מפסיק בינתים ואפשר דדוקא כשהוא קבוע גם בימות הגשמים [א"ר]:
ס״ק חבשום ענין
(ח) בשום ענין - היינו אפילו כשהן רואין זה את זה ויש שמש המשמש לשתיהן:
אכלו מקצתן בבית ומקצתן חוץ לבית אם המברך יושב על טמפתן הבית הוא מצרפן:
ס״ק טמפתן הבית
(ט) מפתן הבית - דהוא רואה אלו ואלו והו"ל כמקצתן רואין זה את זה:
כל היכא שמצטרפות שתי חבורות צריך שישמעו שתיהן דברי המברך יברכת זימון יאבביאור: הגה ובשאר ברכת המזון יברך כל א' לעצמו אבל אם ירצו שהמזמן יוציא כולם ציבריכים שישמעו כל ברכת המזון דבלא זה לא יצאו כלל (ד"ע):
ס״ק יברכת זימון
(י) ברכת זימון - עיין לקמן בסימן רי"ש ס"ב דדעת המחבר דברכת זימון הוא נברך וברוך שאכלנו ודעת הרמ"א דדוקא עד גמר ברכת הזן וכל זה הוא ג"כ רק במקום הצורך אבל לכתחלה יותר נכון שישמעו כל הבהמ"ז מפי המברך והוא יוציאם בכל הברכת המזון [מ"א והגר"א] ועיין לעיל סימן קפ"ג ס"ז במ"ב שם:
ס״ק יאבביאור
(יא) בביאור - ובדיעבד אם לא שמע דברי המזמן שאמר נברך רק שמע להעונים שעונים ברוך שאכלנו משלו וכו' מותר גם כן לענות עמהם ביחד:
ס״ק יבצריכים שישמעו וכו'
(יב) צריכים שישמעו וכו' - ויכונו לצאת: