אבשבת וי"ט ויוה"כ קורים אחר לוי בת"ח הממונין על הצבור ואחריהם ת"ח הראוים למנותם פרנסים על הצבור [ששואלים אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר] ואח"כ בני ת"ח גשאבותיהם ממונים על הצבור דואח"כ ראשי כנסיות הוכל העם:
ס״ק אבשבת ויו"ט וכו'
(א) בשבת ויו"ט וכו' - שקורין הרבה:
ס״ק בת"ח הממונים וכו'
(ב) ת"ח הממונים וכו' - כתב מהרי"ל מצוה לקרות בי"ט אנשים המעמידים הקהלה לפיכך הם קודמין לכל אם אין שם ת"ח מופלג [מ"א]:
ס״ק גשאבותיהם וכו'
(ג) שאבותיהם וכו' - שמחוייבין לכבדם בשביל כבוד אבותם שיש בזה כבוד לאבות:
ס״ק דואח"כ ראשי כנסיות
(ד) ואח"כ ראשי כנסיות - וכ"ז מיירי במקומות שאין מוכרין המצות אלא שעומד הממונה וקורא לפי הכבוד אבל במקומות שמוכרין המצות ונופל המעות לצדקה כל הקונה אותם יש לו רשות לכבד למי שירצה ומלבד שיקרא לכל אחד לפי כבודו שלא יבוא לידי מחלוקת [לבוש] גם יקרא החיובים שזה לא מכרו לו [שערי אפרים]:
ס״ק הוכל העם
(ה) וכל העם - ועכשיו נהגו שגדול הצבור הוא המסיים הסדרה [אחרונים]. כתב בתשובת רמ"מ סימן ו' במקום שנהגו שהפרנס הוא עולה אינו רשאי למחול לאחר שיקרא במקומו ופרטי דין זה מבואר לקמן סימן קנ"ג סי"ב עי"ש במ"ב. כתב פמ"ג מה שנוהגין באיזה קהלות קטנות לקרוא לפי השנים ע"ה קודם לת"ח לאו שפיר עבדי ואיסורא הוא ועיין בבה"ל מה שהעתקנו מלבוש ומשערי אפרים ומיתר האחרונים בענין הנהגת החיובים לעלות לתורה: