ס״ק אזה את זה

(א) זה את זה - שכולם הם מצוה אחת ואם נחסר לו אפילו ציצית אחת הוי כלא הטיל בה כלל וביטל לגמרי העשה דציצית:

SK 1, on the words "to one another": All four tzitzis together constitute a single mitzvah. So if even one tzitzis is lacking, it is as though he affixed no tzitzis to the garment at all, and he has completely failed to fulfill the positive commandment of tzitzis.

ס״ק בלר"ה

(ב) לר"ה - ולכרמלית אסור מדרבנן וה"ה לכל שאר פסולים כגון שהיה הבגד סתום רובו או שהיו הציצית עשויין שלא במקומן למעלה מג' אצבעות או למטה מקשר אגודל וכל כה"ג או שהיה ארבע כנפות קטן משעור הכתוב בסימן ט"ז ע"ש בכל אלו אסור לצאת בהן אפי' לכרמלית מדרבנן ובגד שפתוח חציו בצימצום עיין לעיל בסימן י' במ"ב ס"ק כ"ז:

SK 2, on "into a public domain": And going out into a karmelis is forbidden by rabbinic law (even though it does not carry the chatas liability of a public domain). And the same applies to all other cases of invalidity: for example, if the greater part of the garment's edge was sewn closed (so it lacks the required open corners), or if the tzitzis were made not in their proper place -- higher than three fingerbreadths from the corner, or lower than a thumb's-joint measure, and anything of that kind, or if the four-cornered garment was smaller than the minimum size stated in siman 16 (see there) -- in all these cases it is forbidden by rabbinic law to go out in them even into a karmelis. And regarding a garment that is open exactly half its length, see earlier in siman 10, in the Mishnah Berurah, se'if katan 27.

ס״ק גחייב חטאת

(ג) חייב חטאת - דהוי משוי מחמת הציצית הנותרים ואינם בטלים לגבי בגד דחוטי ציצית חשיבי הם ולא בטילי. ואפילו אם אותם הציצית ג"כ פסולים הם מ"מ כל שנמצא בהם איזו חוטין כשרים דעתו עליהם וחשיבי ולא בטילי אם לא שנפסקו כל חוטי הארבע ציצית ולא נשאר בהם כדי עניבה דאז בטלים הם להבגד ע"כ אם נודע לו דבר זה בשבת כשהוא הולך בר"ה אין צריך לפשוט טליתו:

SK 3, on "is liable to a sin-offering": Because the garment is now a forbidden burden on account of the remaining tzitzis threads still attached to it. These remaining threads are not considered nullified (batel) to the garment, for tzitzis threads are significant and do not become nullified. And even if those remaining tzitzis are themselves also invalid, nevertheless, as long as some valid threads are found among them, his mind is upon them, and they are significant and not nullified. This is unless all the threads of all four tzitzis snapped and there does not remain in them even enough length to tie a loop (kedei anivah) -- for then they are nullified to the garment and are not a burden. Therefore, if this fact -- that all the threads have snapped down to less than a loop's length -- became known to him on Shabbos while he is walking in a public domain, he need not remove his tallis, since it is no longer a burden.

ס״ק דמותר לצאת

(ד) מותר לצאת - אפילו בלילה דלאו זמן ציצית הוא משום דנוי הוא לבגד. ואפילו בטליתות של שאר מינים אפילו להפוסקים לעיל בסימן ט' ס"א דחיובן רק מדרבנן מ"מ נוי בגד הוא כיון דעכ"פ מחוייב בהן בתורת ודאי ואינו דומה לבגד שחציו פתוח וחציו סתום דפסק בשו"ע לעיל בסימן יו"ד סעיף ז' דאין יוצאין בו בשבת דהתם חיובו הוא רק מצד ספק [פמ"ג וארה"ח דלא כהשב יעקב אח"כ מצאתי שגם הע"ת כתב בפשיטות כוותייהו]:

SK 4, on "one is permitted to go out": This is permitted even at night, which is not the time obligated in tzitzis, because the tzitzis are still an adornment for the garment (and hence not a burden). And this holds even for garments of other kinds of material -- even according to the authorities cited earlier in siman 9, se'if 1, who hold their obligation is only rabbinic -- for they are nonetheless an adornment of the garment, since in any case one is obligated in them with certainty. And this is not comparable to a garment that is half open and half closed, about which the Shulchan Aruch ruled earlier in siman 10, se'if 7, that one may not go out in it on Shabbos -- for there its obligation is only from doubt (safek, whether it even requires tzitzis at all), so the threads are not a certain adornment. [This is from the Pri Megadim and from the work abbreviated ארה"ח, against the view of the Shev Yaakov; afterward I found that the work abbreviated הע"ת also wrote plainly in accordance with them.]

ס״ק התכלת

(ה) תכלת - דהא קי"ל התכלת והלבן אין מעכבין זה את זה דכתיב וראיתם אותו אכל חדא וחדא משמע:

SK 5, on "the techeiles": For we have an established ruling that the techeiles (blue) and the lavan (white) do not hold one another back -- each is valid on its own, so the white threads alone fulfill the mitzvah. As the verse states, "and you shall see it" (in the singular) -- implying that the seeing applies to each and every one of them individually.

ס״ק ועל כתיפיו

(ו) על כתיפיו - לא הוי תכשיט אלא משוי דאין זה דרך לבישתו בחול. מיהו אם מתכסה רוב גופו סגי ועיין לקמן בסימן ש"א סעיף ל' מה שנכתוב בזה:

SK 6, on "upon his shoulders": When merely draped on the shoulders it is not an adornment but a burden, for this is not the normal manner of wearing it on a weekday. However, if it covers the greater part of his body, that is sufficient to count as wearing it. And see further in siman 301, se'if 30, what we will write on this matter.

ס״ק זקודם שיצא בו

(ז) קודם שיצא בו - כיון שבדקו בבוקר בעת שהיה מברך על הלבישה ונמצאו שלמים תו אין רגיל ליפסק בזמן מועט כזה אפילו הסירו בינתיים [מ"א] ומוכח מזה דבשבת ג"כ צריך לבדוק הציצית וכן כתב הב"ח בפירוש בסימן ח' והעולם אין נזהרין בזה ועיין בביאור הלכה:

SK 7, on "before he goes out in it": Since he inspected them in the morning at the time he recited the blessing upon donning it, and they were found intact, it is not usual for them to snap in such a short interval -- even if he took the tallis off in the meantime. [Magen Avraham] And it is proven from this that on Shabbos too one must inspect the tzitzis in the morning, and so wrote the Bach explicitly in siman 8. But people at large are not careful about this; and see the Biur Halachah.

ס״ק חבשבת

(ח) בשבת - ואם ידע מאתמול ושכח להטיל בו ציצית נראה ג"כ דלא קנסינן ליה וראיה מלקמן בסימן שנ"ה ס"ג בהג"ה היכא דשכחו ולא עירבו עי"ש [מחידושי רע"א]:

SK 8, on "on Shabbos": And if he knew from yesterday that it lacked tzitzis and forgot to affix them, it appears that we likewise do not penalize him (by requiring him to remove it). And there is proof for this from further on, siman 355, se'if 3, in the Rema's gloss, in the case where they forgot and did not make an eruv -- see there. [From the novellae of Rabbi Akiva Eiger]

ס״ק טכשהוא בכרמלית

(ט) כשהוא בכרמלית - הוא מקום ששם אין איסור טלטול רק מדרבנן ולכך א"צ להסיר דכבוד הבריות דוחה איסור דרבנן ואע"ג דציצית מ"ע דאורייתא ודאורייתא לא דחינן מפני כבוד הבריות מ"מ שרי דלא אמרה תורה לא תלבש בגד בלא ציצית רק מ"ע להטיל בו ציצית וכיון שאין יכול להטיל בו ציצית בשבת אין עובר מ"ע ואין עליו רק איסור דרבנן ולכך הותר מפני כבוד הבריות ואין צריך לפשוט הטלית אבל בר"ה שהוא מן התורה צריך לפשטו בין בט"ג ובין בטלית קטן ואפילו אם ישאר עומד ערום עי"ז שאין כבוד הבריות דוחה איסור דאורייתא כזה בכל גווני ולקמן בהלכות שבת אי"ה יתבאר דיש מחלוקת אם בזה"ז יש לנו דין ר"ה או לא. ונראה דאם הגדיל הוא שלם והפסול הוא רק בענף נוכל לצרף לזה דעת הר"י לעיל דמכשיר ואין צריך לפושטו תיכף רק ימהר לילך לביתו:

SK 9, on "while he is in a karmelis": A karmelis is a place where the prohibition of carrying is only rabbinic. Therefore he need not remove the tallis, for human dignity overrides a rabbinic prohibition. And although tzitzis is a positive Torah commandment, and we do not override a Torah law on account of human dignity -- nevertheless it is permitted here, because the Torah did not say "do not wear a garment without tzitzis"; rather there is only a positive commandment to affix tzitzis to it. And since he is unable to affix tzitzis on Shabbos, he is not transgressing a positive commandment by wearing it; only the rabbinic prohibition of carrying rests upon him -- and therefore it is permitted on account of human dignity, and he need not remove the tallis. But in a full public domain, where carrying is a Torah prohibition, he must remove it -- whether it is a tallis gadol or a tallis katan, and even if he will be left standing naked as a result -- for human dignity does not override a Torah prohibition such as this under any circumstances. And further on, in the Laws of Shabbos, God willing it will be explained that there is a dispute whether nowadays we have a domain with the full status of a public domain or not. And it appears that if the coil (gedil, the wound portion) is intact and the invalidity is only in the loose strands (anaf), we can combine with this leniency the view of the Ri cited earlier, who deems such a case valid -- so he need not remove it immediately, but should hurry to go to his home.

ס״ק יפסול

(י) פסול - ר"ל בין שנפסק לו גם קרן הטלית ונעשית בת שלש ובין שנפסק לו אחת מציציותיו לבד ואפילו היה כבר פסול בשעה שיצא מביתו כיון דבשעה שלבשו לא נודע לו לא קנסינן ליה דגדול כבוד הבריות ואפילו בט"ג שלנו שאין אנו נוהגין ללבוש אותו כל היום אלא בעת התפלה לשם מצוה וליכא ביזוי בהסרתו ג"כ אין צריך להסירו דלא פלוג רבנן בין טלית לטלית. והגרע"א בחידושיו מפקפק בזה:

SK 10, on "invalid": That is to say: whether a corner of the tallis itself tore off, leaving it with only three corners, or whether just one of its tzitzis snapped. And even if it was already invalid at the time he left his house, since at the moment he put it on it was not yet known to him, we do not penalize him -- for human dignity is a great value. And even with our tallis gadol, which we are not accustomed to wear all day but only at the time of prayer for the sake of the mitzvah, and there is no disgrace in its removal -- even so he need not remove it, for the Rabbis did not distinguish between one type of tallis and another. But Rabbi Akiva Eiger, in his novellae, raises doubts about this.

ס״ק יאשתחת בגדיו

(יא) שתחת בגדיו - דלא מנכרא מלתא אח"כ אם הוא הולך בלי טלית קטן מ"מ הפשיטה הוא גנאי ביותר:

SK 11, on "under his clothes": For the matter is not noticeable afterward -- no one would notice that he is going about without a tallis katan -- yet the act of removing it (which would require undressing in public) is a very great indignity.

ס״ק יבמן הציציות

(יב) מן הציציות - פי' בין שבא לבהכ"נ ורוצה ללבוש טליתו וקודם לבישתו מצא הציצית פסולים ומתבייש לישב ברבים בלי טלית דמותר ללובשו בלי ברכה ובין אם רואה באמצע לבישתו שנפסקו לו הציצית ג"כ אין צריך להסירו [ברכ"י וארה"ח ושארי אחרונים] ועיין באחרונים שהסכימו דהכל תלוי ברצון האיש הלובש אם הוא מתבייש יוכל ללבוש בלי ברכה אבל אם אין מתבייש אין כאן ההיתר דכבוד הבריות:

SK 12, on "of the tzitzis": This means: whether he came to the synagogue and wished to don his tallis, and before putting it on he found the tzitzis invalid, and he is embarrassed to sit among the public without a tallis -- in which case he is permitted to put it on without a blessing; or whether, in the midst of wearing it, he sees that his tzitzis have snapped -- in that case too he need not remove it. [Birkei Yosef, the work abbreviated ארה"ח, and other Acharonim] And see the Acharonim, who agreed that it all depends on the feeling of the person wearing it: if he is genuinely embarrassed, he may wear it without a blessing; but if he is not embarrassed, the leniency of human dignity does not apply here.

ס״ק יגדיוכל ללובשו

(יג) דיוכל ללובשו - ודוקא אם נודע לו היום אבל אם ידע מע"ש שהציצית פסולין אסור ללובשו בשבת דהו"ל לתקוני מאתמול אך אם שכח יש להקל [חידושי רע"א]:

SK 13, on "that he may put it on": And this is specifically if it became known to him only today (on Shabbos itself). But if he knew already from Erev Shabbos that the tzitzis were invalid, it is forbidden to wear it on Shabbos, for he should have repaired it the day before. However, if he forgot, there is room to be lenient. [Novellae of Rabbi Akiva Eiger]

ס״ק ידמכח כבוד הבריות

(יד) מכח כבוד הבריות - ודוקא אם אין יכול להשיג בבהכ"נ טלית שאולה:

SK 14, on "on the strength of human dignity": And this leniency applies specifically if he cannot obtain a borrowed tallis in the synagogue -- for if a valid one is available, there is no indignity in using it instead.

ס״ק טוודוקא בשבת

(טו) ודוקא בשבת - פי' לפי שבשבת ליתא רק איסור דרבנן כנ"ל אבל בחול שהוא עובר על איסור תורה בכל שעה דקום ועשה בו ציצית ואיסור תורה אפילו רק איסור דשב ואל תעשה כזה שהוא מונע א"ע ממצוה אין נדחה מפני כבוד הבריות אם לא בגנאי גדול ולכן אסור ללבוש הטלית גדול כשרואה שאין בו ציצית דלישב בלי טלית ס"ל לרמ"א דהוא רק בכלל גנאי קטן וכן אם נודע לו בר"ה כשהוא הולך בטלית גדול שנפסק לו אחת מציציותיו צריך ג"כ לפשטו תיכף דבזמנינו פשיטת הט"ג בשוק הוא ג"כ רק גנאי קטן. אמנם אם בבהכ"נ נודע לו אחר שהוא כבר לבוש בהטלית שאחת מציציותיו פסולים הרבה מן האחרונים מקילין דאין צריך לפושטו תיכף דס"ל דכיון שהוא ברבים בבהכ"נ הפשיטה הוא גנאי ביותר רק ימהר לילך לביתו או לבית שלפני בהכ"נ ויפשיטנו שם והח"א מחמיר בזה וס"ל דהפשיטת ט"ג הוא רק גנאי קטן דבלא"ה דרך בני אדם לפשוט תמיד הטלית ברבים בבהכ"נ. אח"כ מצאתי להפמ"ג בפתיחה להלכות ציצית שסובר ג"כ כהחיי אדם ע"כ מהנכון לעשות את העצה שכתב בספר ארה"ח שיפקירנו דאז פטור מלעשות בו ציצית וכשיגיע לביתו יחזור לזכות בו:

SK 15, on "and specifically on Shabbos": That is, because on Shabbos there is only a rabbinic prohibition (of carrying), as explained above. But on a weekday he is transgressing a Torah obligation at every moment -- the duty to "get up and act" (kum va-aseh) by placing tzitzis on it -- and a Torah matter -- even one that is merely of the passive "sit and do nothing" (shev ve-al ta'aseh) type, such as this, where he holds himself back from a mitzvah -- is not set aside on account of human dignity, except in a case of great indignity. Therefore it is forbidden to wear the tallis gadol when he sees it has no tzitzis, for to sit without a tallis the Rema holds is only in the category of a minor indignity. And likewise, if it became known to him in a public domain, while walking in a tallis gadol, that one of his tzitzis snapped, he must remove it at once -- for in our times taking off a tallis gadol in the marketplace is also only a minor indignity. However, if in the synagogue it became known to him -- after he is already wearing the tallis -- that one of its tzitzis is invalid, many of the Acharonim are lenient that he need not remove it immediately, for they hold that since he is among the public in the synagogue, removing it there is a very great indignity; rather he should hurry to go to his home, or to the vestibule in front of the synagogue, and remove it there. But the Chayei Adam is stringent in this, holding that removing a tallis gadol is only a minor indignity, since in any case it is people's normal practice to take off the tallis among the public in the synagogue regularly. Afterward I found that the Pri Megadim, in his introduction to the Laws of Tzitzis, also holds like the Chayei Adam. Therefore it is proper to adopt the counsel written in the work abbreviated ארה"ח: that he should declare the garment ownerless (hefker) -- for then he is exempt from placing tzitzis on it -- and when he reaches his home he should re-acquire ownership of it.

ס״ק טזאסור

(טז) אסור - עיין במ"א שמסיק דמה שמחמיר הרמ"א בחול לא קאי על מה שכתב בתחלה ואפילו בטלית קטן דבט"ק אם נודע לו שהציצית פסולין דיש לו גנאי גדול לפושטו מתחת בגדיו בין בבהכ"נ ובין ברבים אין צריך לפושטו דבגנאי גדול דוחה כבוד הבריות אפי' איסור דאורייתא בשב ואל תעשה אך צריך למהר לילך לביתו או לבית שלפני בהכ"נ ויפשיטנו שם אף שהוא עוסק בבהכ"נ בדבר מצוה מפני שהוא איסור תורה אבל בשבת א"צ למהר לצאת מבהכ"נ כל עוד שהוא עוסק במצוה והרואה בחבירו שנפסקו לו הציצית לא יאמר לו עד שיבא לביתו דהיינו שיקראנו לבוא לביתו ושם יאמר לו שיפשיטנו. עוד כתב המ"א דאם אין ציצית בעיר דינו בחול כמו בשבת וה"ה טלית דמחוייב רק מדרבנן כגון שאולה לאחר שלשים יום דינו בחול כמו בשבת:

SK 16, on "it is forbidden": See the Magen Avraham, who concludes that the stringency the Rema states for weekdays does not refer back to what he wrote at the outset -- namely, even to a tallis katan. For with a tallis katan, if it became known to him that the tzitzis are invalid -- since it is a great indignity for him to strip it off from under his clothes, whether in the synagogue or among the public -- he need not remove it, because in a case of great indignity human dignity overrides even a Torah prohibition of the passive "sit and do nothing" type. But he must hurry to go to his home, or to the vestibule in front of the synagogue, and remove it there -- even though he is occupied with a matter of mitzvah in the synagogue -- because this is a Torah prohibition (on a weekday). But on Shabbos he need not hurry to leave the synagogue, so long as he is occupied with a mitzvah (since on Shabbos it is only a rabbinic matter). And one who notices that his fellow's tzitzis have snapped should not tell him until he comes to his home -- that is, he should call him to come to his house, and there tell him to remove it (so as not to shame him publicly). The Magen Avraham further wrote that if there are no tzitzis available in the town (so he could not repair it in any case), its weekday law is the same as its Shabbos law. And the same applies to a tallis whose obligation is only rabbinic -- such as one borrowed, after thirty days -- its weekday law is the same as its Shabbos law.