אאל ישאל אדם צרכיו בג' ראשונות ולא בג' אחרונו' ודוק' צרכי יחיד אבל צרכי צבור בשרי:
ס״ק אאל ישאל וכו'
(א) אל ישאל וכו' - דג' ראשונות למה הן דומין לעבד שמסדר שבח לפני רבו והאמצעיות לעבד שמבקש פרס מרבו אחרונות לעבד שקבל פרס מרבו שמשבחו והולך לו ולפי שהראשונות הן מסדר השבח וע"כ אין ראוי לשאול בהן צרכיו וה"ה אחרונים:
ס״ק בשרי
(ב) שרי - שזה הוא ג"כ מעין השבח וכבוד לרב שרבים צריכים לו:
אין לומר פיוטים ולא קרובץ (פי' קרובות ליוצר וי"א שהוא ר"ת קול רנה וישועה באהלי צדיקים) בתפלה: הגה וגיש שמתירין הואיל וצרכי רבים הם (הרא"ש והתו' והר"י והר"ן ריש פ' בתרא דר"ה והג"מ פ"י וטור) וכן נוהגין בכ"מ לדאמרם:
ס״ק גויש מתירין וכו'
(ג) ויש מתירין וכו' - ובתשובת רדב"ז ח"ג סי' תקל"ב האריך ג"כ להתיר (וכתב שיש בידו קצת שאלות ששאל אחד מן הראשונים משמים ע"י התבודדות ותפילות והזכרת שמות והיו משיבין לו על שאלותיו ושאל ע"ז ג"כ והשיבו לו שמותר) וע"ש שהזהיר מאוד לבלי לשנות המנהג ועיין בב"ח סי' ס"ח שהאריך בזה וכן בשו"ת חות יאיר סי' רל"ח שיש לומר הפיוטים ואין לשנות:
ס״ק דלאמרם
(ד) לאמרם - עפר"ח שהזהיר מאוד שלא לעבור על ידם זמן ק"ש ותפילה ואין להתענות על ידם עד אחר חצות ע"ש ואם הוא רואה שהצבור יעברו זמן ק"ש ע"י אריכתם לא ימתין עליהם אלא כיון שמתחיל ש"ץ ביוצר אור הוא יתחיל לעצמו בלחש להתפלל כסדר עד אחר ד' אלהיכם אמת ושם ימתין בשתיקה ולא ידבר אפילו בדברי תורה עד שיגיע ש"ץ לאותו מקום ויתפלל עמו כסדר: