אצריך לסמוך גאולה לתפלה ולא יפסיק בביניהם גאפי' באמן אחר גאל ישראל דולא בשום פסוק חוץ מה' שפתי תפתח: הגה וי"א שמותר לענות אהמן על גאל ישראל ווכן נוהגין (טור) וי"א הא דצריך לסמוך גאולה לתפלה היינו דוקא בחול או ביו"ט אבל בשבת א"צ (פי' דטעמא דבעינן למסמך גאולה לתפלה משום דכתיב יענך ה' ביום צרה וסמיך ליה יהיו לרצון אמרי פי וזשבת לחאו זמן צרה ולענ"ד נראה דמה שאין כן ביו"ט הוא משום שהם ימי הדין כדתנן במשנה ב' פ"ק דר"ה בפסח על התבואה וכו') (הגהות אשיר"י פ"ק דברכות וכל בו הלכות שבת ומהרי"ל הל' י"ט) וטוב להחמיר אם לא במקום שטצריך לכך (טור):
ס״ק אצריך לסמוך
(א) צריך לסמוך - אבל במוסף ומנחה מותר לומר פסוקים קודם ד' שפתי תפתח אבל לא אח"כ דפסוק זה מכלל תפלה הוא דהא מהאי טעמא נוכל לומר אותו בין גאולה לתפילה מפני דכיון דקבעוהו רבנן בתפלה יש לו דין תפלה א"כ אין להפסיק בינו לתפלת י"ח:
ס״ק בביניהם
(ב) ביניהם - ואפילו בשהייה בעלמא יותר מכדי דיבור יש לזהר לכתחלה [כדי דבור הוא כדי שאילת תלמיד לרב]:
ס״ק גאפילו באמן וכו'
(ג) אפילו באמן וכו' - וה"ה דקדיש וקדושה אין לענות וכדלעיל בסימן ס"ו ס"ט ונקט אמן משום דשם סליק ענינא של הברכות ק"ש וה"א דיכול לענות אמן אפילו אחר עצמו וכדלקמן בסימן רט"ו ס"א קמ"ל דאסור משום הפסק ואפילו אחר הש"ץ לא יענה:
ס״ק דולא בשום פסוק
(ד) ולא בשום פסוק - ואפילו בערבית קודם תפילת י"ח ג"כ יש לזהר בזה:
ס״ק האמן
(ה) אמן - אבל לאיש"ר וקדושה אינו מפסיק דאמן שייך לברכה ולא הוי הפסק משא"כ באלו:
ס״ק ווכן נוהגין
(ו) וכן נוהגין - היינו אחר החזן ולא אחר עצמו ועיין לעיל בסימן ס"ו בהג"ה ובמ"ב שם:
ס״ק זושבת וכו'
(ז) ושבת וכו' - ויו"ט כיון דיום זה הוי בשאר ימים יום צרה שייך ביה ג"כ הפסוק דיענך ה' וגו' אחר הפסוק יהיו לרצון דמיירי בגאולה:
ס״ק חלאו זמן צרה
(ח) לאו זמן צרה - והב"י חולק ע"ז וס"ל דההוא קרא סמך בעלמא ועיקר סמיכת גאולה לתפלה הוא מדברי חכמים שדימו י"ח ברכות אחר ברכת גאולה לאוהבו של מלך שבא ודפק על פתח המלך ויצא המלך לקראתו ואם רואהו המלך שהפליג והלך לו אף הוא מפליג ושוב אינו מתקרב אליו כשחוזר ודופק כך הוא במפסיק בין גאולה לתפלה וע"כ כתב רמ"א וטוב להחמיר:
ס״ק טשצריך לכך
(ט) שצריך לכך - היינו דמותר לענות איש"ר וקדושה וברכו בין גאולה לתפלה דשבת אף בשחרית כ"כ הא"ר ופמ"ג ושלמי צבור ועיין בבה"ל:
החזן כשמתחיל י"ח בקול רם יחוזר ואומר ה' שפתי תפתח ופי יגיד וכו':
ס״ק יחוזר וכו'
(י) חוזר וכו' - דפסוק זה הוא שייך לתפלה וכנ"ל וטוב שיאמרנו בלחש אבל שאר פסוקים א"צ לומר ואם רצה לומר רשאי. כתב בפמ"ג דהש"ץ אינו רשאי להפסיק לאחר שהתפלל בלחש רק לדבר מצוה כגון לענות איש"ר וכדומה אבל לדבר הרשות נראה דלא:
אם עד שלא קרא ק"ש מצא ציבור מתפללין לא יתפלל עמהם אלא יאקורא ק"ש ואח"כ יתפלל דמסמך גאולה לתפלה עדיף:
ס״ק יאקורא ק"ש
(יא) קורא ק"ש - ר"ל עם ברכותיה. וכ"ז בשחרית אבל בערבית יתפלל עמהם ואח"כ קורא ק"ש כמש"כ בסימן רל"ו ס"ג ע"ש: